החלטה בתיק ת"א 1079/08

לפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני.

הרקע לבקשה:

1. בין המבקשים, ה"ה סקיטל ליאור ולימור, לבין ה"ה אלונה ונתנאל צברי ז"ל (להלן: צברי) נכרת בשנת 2002 הסכם למכר זכויות המבקשים בדירה בראש העין. עסקה זו בוטלה על ידי צברי בשל בעיות כאלה ואחרות בדירה וזאת לאחר שמרבית התמורה בגינה שולמה והחזקה נמסרה לצברי. בעקבות ביטול הסכם המכר עתרו צברי להשיב להם את הסכום ששילמו למבקשים בצירוף פיצויים מוסכמים עקב הפרתם הנטענת של המבקשים את הסכם המכר (להלן:" חוב ההשבה").
2. עו"ד שמואל צברי (להלן: " עו"ד צברי") סייע כספית לצברי לאחר ביטול עסקת המכר וצברי המחו לו את זכויותיהם לקבלת הכספים מן המבקשים ומכוחו, בין היתר, הגיש עו"ד צברי תביעה נגד המבקשים. זאת ועוד: משהתברר כי המבקשים אינם יכולים להשיב לצברי את חוב ההשבה נערך בין המבקשים לעו"ד צברי ומר ארז עמרן הסכם נוסף (להלן: " הסכם המימוש") לפיו יפעלו עו"ד צברי ומר עמרן לטיפול בדירה והשבחתה על ידי הסדרת מצבה המשפטי ולבסוף למכירתה כאשר כל סכום שיישאר לאחר תשלום החובות יועבר למר עמרן. במסגרת הסכם זה התחייבו המבקשים, בין היתר, לשלם לעו"ד צברי את התשלומים שישלם במקומם ועבורם .  עו"ד צברי טוען כי בעקבות הסכם המימוש שילם מכיסו כספים עבור תשלומי משכנתא (221,000 ש"ח) ; עבור שיפוץ הנכס (91,000 ש"ח) ועבור אגרות (59,000 ש"ח) ובסה"כ 413,000 ש"ח (להלן: " חוב הסכם המימוש").  נוסף על כך, דורש עו"ד צברי כי המבקשים ישלמו לו שכר עבור ניהול הדירה ושכר טרחת עו"ד בגין טיפולו המקצועי בסך כולל של 144,000 ש"ח כשכר טרחת עו"ד ראוי (45,000 ש"ח) ודמי ניהול (99,000 ש"ח).
3. לעניין ההכבדה הצפויה מאי מתן צו העיקול נטען כי ההכבדה צפויה בכל אחד מאלה: ראשית, המבקשים ממרים זה זמן רב את צו בית המשפט המורה להם להפקיד את גובה סכום ההשבה. שנית, המבקשים הודו  לפניי בית המשפט כי אין ביכולתם להפקיד את מלוא הסכום שנדרש מהם. שלישית, מנסח הרישום שצורף לבקשה עולה כי המבקשים ביצעו שורת דיס פוזיציות בנכסים המצויים במקרקעין שלא גולו לבית המשפט. לטענת עו"ד צברי וצברי, מן הנסח עולה כי המבקשים עוסקים בניסיונות נמרצים ל"ניקוי" נסח הרישום של הנכס מהערות נושים וצדדי ג' שונים וקידום עסקאות מכר מול צדדי ג'.
4. המבקשים הגישו בקשה זו לביטול צו העיקול. בבקשה נאמר כדלהלן: ראשית, צברי הם שהפרו לראשונה את הסכם המכר בכך שלא השלימו את תשלום מלוא התמורה עבור הדירה. על כן זכאים המבקשים לקבל מצברי את הקנס המוסכם בסך 15,000 דולר בערכו הדולרי במועד מסירת החזקה 1.11.02 בצירוף קנס פיגורים ע"פ סעיף 12ג להסכם בשיעור 1% לחודש וכן את הסך של 40,245 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד להב שלטענת המבקשים על ה"ה צברי לשאת בו. סכומים אלה יש לקזז מחוב ההשבה. שנית,  למבקשים יש השגות נגד ההחלטה המורה להם להפקיד את סכום ההשבה עוד בטרם ניתן נגדם פסק דין. לטענתם, יש לקרוא את החלטת בית המשפט כמורה על הפקדת סכום ההשבה שאינו שנוי במחלוקת ולא על הפקדת חוב ההשבה בכללותו. עוד נאמר כי נוכח ריבוי התביעות - והתביעות שכנגד - לא ניתן לומר כי סיכויי תביעות צברי ועו"ד צברי עדיפים.  לעניין יסוד ההכבדה נאמר כי על הנכס של המבקשים רשומות בין היתר הערות אזהרה לטובת צברי בגין הסכם המכר וללא מחיקת הערות אלה לא ניתן יהיה לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא על הנכס או למכור אותו. המבקשים טוענים כי פנו אל בית המשפט בבקשה להורות על מחיקת ההערות. לטענתם, אם יבוטלו ההערות הם יוכלו לקבל הלוואה ולהפקיד את הסכום עליו הורה בית המשפט. אם לא יבוטלו ההערות - ממילא לא יוכלו לבצע דיס פוזיציות ולהעביר זכויותיהם לידי צדדי ג'. כך או אחרת אין חשש להכבדה.
5. בהתייחס לטענות המבקשים משיבים צברי ועו"ד צברי כי  בקשת המבקשים לביטול העיקול מחזקת את טענותיהם בדבר הצורך בצו עיקול. כיצד? מן הבקשה עולה כי ביום 25.11.10 התקשרו המבקשים עם מר אקרון כדי למכור חלק מזכויותיהם במקרקעין תמורת סך של 1,075,000 ש"ח ומסרו את החזקה בנכס כנגד סך של 150,000 ש"ח. בהודעת המבקשים לבית המשפט נאמר כי אלה יכולים להפקיד רק סך של 231,231 ש"ח תוך טענה כי סכום זה הינו "כל שביכולתם העצמית" להפקיד. בעוד המבקשים קובלים בפניי בית המשפט על חוסר האפשרות לבצע בנכס עסקה (" על מנת להשלים את סכום ההפקדה.. על המשיבים לממש ולמכור את הנכס לצורך ביצוע התשלום ו/או לקבל הלוואה בתנאי משכנתא.. יש למכור את הנכס לצד ג' או לשעבד את הנכס לבנק, דבר שהוא בלתי אפשרי כל עוד רשומות הערות האזהרה.. וזה מונע מהמשיבים למלא אחר החלטת בית המשפט..") הסתירו המבקשים כי ימים ספורים קודם לכן מכרו חלק מזכויותיהם בנכס למר אקרון תמורת 1,075,000 ש"ח.  גם לא נאמר באותה הודעה כי המבקשים צפויים לקבל כפועל יוצא מעסקת המכר כספים נוספים תוך זמן לא רב בסך 400,000 ש"ח.  עוד נאמר כי כזב בהודעת המבקשים מצוי ברצונם לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא על הנכס שעה שידוע לכל בר בי רב כי חלק מן הנכס נמכר ולא יוכלו לקבל עליו  משכנתא.
6. עוד עולה מבקשת המבקשים לביטול העיקולים כי ביום 10.1.11 התקשרו בהסכם למכירת חלק אחר מזכויותיהם במקרקעין לגב' אשכנזי תמורת סך של 1.25 מיליון ש"ח. גם עסקה זו הוסתרה מעיני בית המשפט.
7. נמצא, טוענים צברי ועו"ד צברי, כי המבקשים פועלים באופן שיטתי לנסות ולהבריח נכסים "תחת לאפו" של בית המשפט תוך הפרת צו שיפוטי שניתן להם להפקדת כספים והסתרת עסקות מכר שביצעו.

דיון והכרעה

8. הצדדים מיקדו טענותיהם בהתקיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה לצברי ועו"ד צברי וכן בשאלת ההכבדה. בעניינים אלה תעסוק אפוא החלטתי.

(א)   ראיות מהימנות לכאורה

9.      לטעמי יש  ראיות מהימנות לכאורה לפחות לחלק מעילת התביעה של צברי ועו"ד צברי. יש לזכור כי לעניין מרכיב זה די במבחן הסתברות של קיום סיכוי של עילת תביעה ראויה. עוד נאמר ביחס למרכיב זה כי "די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים". (ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529, 533).  

10.  לעניין חוב ההשבההרי שחלק הארי מחוב זה וחובתם של המבקשים להשיבו לכאורה אינה שנויה במחלוקת. זאת בין היתר נוכח העובדה כי המבקשים הודו כבר במסגרת כתב הגנתם בביטולה של עסקת המכר (סעיפים 17 - 18 לכתב ההגנה) בצירוף העובדה שהמבקשים אינם חולקים על כך שהרשו לעו"ד צברי ומר עמרן למכור את הדירה, דבר שאינו יכול להתרחש אלא אם עסקת המכר עם צברי בוטלה. את טענת הקיזוז שמעלים המבקשים קיים לכאורה קושי לקבל. בכתבי טענותיהם טענו המבקשים כי הובטח להם שעסקת המכר תבוטל "ללא קנס" כמבוא לחתימה על הסכם המימוש. אם אכן כך היה לא ברור מה הבסיס לטענת הקיזוז המועלית בהליך זה. ברם, טענה זו היא בבחינת "חרב פיפיות" שכן אם נקבל את הטענה עליה נסמכים צברי ועו"ד צברי הרי שהיא חלה לכאורה גם על דרישתם של האחרונים מן המבקשים לשלם להם את הפיצוי המוסכם.  גם את הטענה בדבר קיזוז שכר טרחתו של עו"ד  להב קשה לקבל שכן ביצוע תשלום זה לא הוכח לכאורה.

11.   סיכומה של נקודה זו: קיימות ראיות מהימנות לכאורה לזכותם של צברי ועו"ד צברי לקבל את חוב ההשבה ללא סכום הפיצוי המוסכם.

12.  אשר לחוב הסכם המימוש. בעניין זה לא הובאו ראיות מהימנות לכאורה להיקף שכר הטרחה והשכר הראוי לעו"ד צברי בגין פעולותיו הנטענות. לפיכך, אין לטעמי מקום לקבוע ולו לכאורה את חבות המבקשים לשלם את הסכומים הנקובים בבקשת העיקול ובתביעת עו"ד צברי בגין ההליכים המשפטיים בהם נקט ובגין הפעולות שביצע על פי הסכם המימוש.

(ב) יסוד ההכבדה

13.   טענתם העיקרית של המבקשים היא, כי יסוד ההכבדה אינו קיים בענייננו. ממה נפשך, טוענים המבקשים, אם לא תבוטל ההערה שנרשמה מכוח עסקת המכר על שם צברי ממילא יהיו המבקשים מנועים לבצע עסקה נוגדת לטובת צדדי ג'. מאידך, אם תבוטל ההערה יהיה בידם לפעול לקבלת מימון שיהיה בו די כדי לספק את דרישותיהם הכספיות של צברי ועו"ד צברי בהליך זה. לטעמי גם אם הטענה נכונה - ובעניין זה איני מחווה דעה - אין בה כדי לאיין את החשש מפני התקיימות יסוד ההכבדה וזאת נוכח הילוכם של המבקשים. כאמור, הוכח לכאורה כי המבקשים התקשרו בשתי עסקאות למכירת חלק מזכויותיהם במקרקעין לצדדי ג' מבלי להודיע על כך לבית המשפט ומבלי לציין כי על פי עסקאות אלה או אחת מהן הם צפויים לקבל תקבולים ממכירת הזכויות. יתרה מזו, המבקשים ציינו בהודעה לבית המשפט - כפי שציינו בבקשתם לביטול העיקול דנא - כי "יש למכור את הנכס לצד ג' או לשעבד את הנכס לבנק, דבר שהוא בלתי אפשרי כל עוד רשומות הערות האזהרה .. וזה מונע מהמשיבים למלא אחר החלטת בית המשפט." (הדגשה הוספה). כל זאת מבלי לציין לפניי בית המשפט כי הלכה למעשה בוצעו על ידי המבקשים דיס פוזיציות בחלק מזכויותיהם וכי עקב כך צפויים להתקבל בידם סכומי כסף כאלה ואחרים. לטעמי, הילוכם של המבקשים בעניין זה יוצר חשש סביר בפני הכבדה (השוו: בש"א (מחוזי, חיפה) 4961/98 אוחנה ואח' נ' מזור ואח' (לא פורסמה, ניתנה ביום 2.12.98)).

14.  לאור האמור, אני סבור כי הוכח לצורך הדיון יסוד ההכבדה.